נולדתי בשנת 1978, ואת ימי ילדותי ביליתי בעיקר בשדות ופרדסים של כפר סירקין.

מגיל צעיר הלימודים בבית הספר היו קשים עבורי.

​

כתלמיד צעיר זכור לי היטב שנותרתי אחרון בכיתה בניסיון לסיים להעתיק מהלוח. שיעורי הבית היו קשים, מתמשכים ולא נגמרים. מהרגע ששמעתי על "הפרעת קשב וריכוז" ידעתי שגם אני סובל מההפרעה, אך אבחון כהלכתו עשיתי רק בגיל 36.

​

תמיד אהבתי לעשות ספורט, לטייל, לרוץ ולרכב על אופניים, ובגיל 8 החלתי להתאמן באמנות הלחימה. היום אני מבין שאומנות הלחימה נתנה לי את השקט הפנימי ואת המסוגלות להתמודד עם מצבים שונים בחיי בצורה טובה ומאוזנת יותר. בגיל 17 סיימתי קורס מאמנים וקצת לאחר מכן התגייסתי לשירות ביחידה מובחרת. 

​

לאחר שסיימתי תואר ראשון במדעי ההתנהגות , במקביל לאימון אומנות הלחימה,  הנחתי סדנאות למידה התנסותית עבור ארגונים וחברות. בתקופה זו גיליתי את ערכה  של למידה חווייתית רב- חושית . אני מאמין שצורת למידה זו טובה ונכונה יותר מן הדרך המקובלת ו"היבשה" של הוראה פרונטלית. נוכחתי לראות כיצד באמצעות משחק והתנסות אישית התובנות של התלמיד מקבלות משמעות אחרת והתלמיד אינו שוכח את שלמד כיוון שחווה את הנושא "על בשרו".

​

כאשר שמעתי על שיטת "שתי החרבות" המעגל נסגר עבורי. שני עיסוקיי התחברו להם יחדיו עבור מטרה גבוהה יותר. עוד באותו השבוע התייצבתי בחווה הטיפולית בחדרה וביקשתי ללמוד. למדתי והוסמכתי כמטפל בשיטת "שתי חרבות", במקביל ללימודים והסמכה כמטפל בשיטה הנוירו התפתחותית תפקודית (N.D.F.A). אני גאה להיות חלק מצוות הלוחמים המטפלים בחוות "לוחמי האור" במקביל לטיפול בקליניקה הפרטית שלי בתל אביב. התחושה האישית במהלך השנים בהן אני עוסק בטיפול היא שמצאתי את יעדי ומרכז לוחמי האור מרגיש לי כבית.

​

כמטפל חשוב לי לייצר את הקשר האישי עם הילדים, לאפשר מקום בטוח ונטול ביקורת שדרכו ניתן לנסות ולשפר תפקוד. תחושת התסכול וחסר היכולת להתמודד, בנוסף לביקורת הסביבתית אשר ליוו אותי גורמים לי לרצות ולהביא לשינוי אמתי ומשמעותי בחיי הילדים, ולייצר עבורם סביבה מיטבה להתמודדות והבנה.

​

כיום אני גר בתל אביב, מחזיק בחגורה שחורה, מאמן ומתאמן בג'ו ג'יטסו יפני (אומנות הלחימה הסמוראית) ובג'ודו להנאתי בשעות הפנאי, משתתף בסדנא שנתית בה משתמשים בטבע ככלי עזר טיפולי, ומנסה להיות נאמן ל"בושידו", דרך הלוחם.