מרכז טיפולי לילדים, נוער ובוגרים בשיטת דרך הלוחם - שתי חרבות
כתיבת סיכום מפגש טיפולי מאת אמיר, לואי שום קרפד, שרירא
מבוא
חיבור זה יעסוק בחשיבות של כתיבת סיכום טיפול כחלק מעבודתו המקצועית של המטפל ובתרומת הסיכום לתהליך הטיפולי בילד. אתאר את תפיסתי המקצועית בהקשר זה ואפרט כמה עקרונות מנחים לכתיבת הסיכום.
הקדמה
אני כותב חיבור זה מתוך ניסיוני רב השנים ומתוך אמונה שהדברים המובאים בחיבור זה מסייעים לי להיות מטפל טוב המעניק מענה מיטבי ללקוחותיי. לתפיסתי מה שהופך אותנו למטפלים מקצועיים הם הסטינג הטיפולי והאתיקה המקצועית. הסטינג הטיפולי כולל את רציפות המפגשים, החזקת זמן המפגש, החזקת הטיפול – כתיבת סיכום מפגש, גביית התשלום והמרחב בו מתקיים הטיפול. האתיקה המקצועית כוללת השתתפות בהדרכה מקצועית רציפה אחת לשבועיים – עוד איש מקצוע צריך לדעת מה קורה בטיפול- זהו ההיבט האתי! הקפדה על יחסיים טיפוליים מטיבים, שמירה על סודיות, הימנעות מפגיעה במטופל, יושרה מקצועית, תחזוקה עצמית של המטפל...
אלו נושאים רבים ויש להעמיק ולחקור אותם ואת השפעתם על המטפל ועל התהליך הטיפולי. פה אבקש להרחיב על נושא כתיבת סיכום הטיפול.
כתיבת סיכום מפגש
כתיבת סיכום המפגש יכולה להיעשות בהפסקה בין הטיפולים או בזמן חלון ביום הטיפולים או בסוף יום הטיפולים, לכל מטפל מתאימה התנהלות אחרת, אני באופן אישי כותב את הסיכום בהפסקה שבין הטיפולים ורק לעיתים מרוחקות כותב בסוף יום או בחלון זמן.
היקף סיכום המפגש בדרך כלל בגודל פרגרף של בין שני משפטים עד עשרה משפטים, זה שונה בין טיפול לטיפול ובין מטופל למטופל, מעניין להתבונן בשוני זה. ישנם טיפולים מאוד עשירים בהתרחשויות תחושות ורגשות וישנם טיפולים מאוד דלים – זו דוגמה לדרך בה כתיבת הסיכום יכולה לשקף לנו משהו על הטיפול.
ברצוני לפרט כעט שלושה מרכיבים מרכזיים אותם אני מוצא כחשובים להתייחסות בתהליך כתיבת הסיכום:
1. תנועה מקדמת חיים – כל שינוי, גדול או מזערי, שחל במטופל או במטפל או בהתרחשות הטיפולית.
2. רציפות הטיפול – פרטים בהתרחשות הטיפולית אותם חשוב שנזכור על מנת שנוכל לחזור אליהם בשבוע הבא.
3. רגשות תחושות ומחשבות שעולות בנו במהלך הטיפול.
תנועה מקדמת חיים:
כמטפלים העוסקים בתהליכי התפתחות עלינו לאמן עצמינו לראות תהליכי התפתחות דרך "עדשת מיקרוסקופ". עלינו לזהות ניצנים זעירים של שינוי, את תנועות הנפש המזעריות של המטופל, להדהד אותן בתוכנו ולשקפן אל המטופל. בהתייחסות להרצאתו של ד"ר דני נווה המתאר את תהליך "הספרציה אינטגרציה", המטופל חוזר אלינו כל שבוע לאחר שהסתובב בג'ונגל של חייו ועלינו להיות העיניים הרואות אותו מחדש כל פעם!
לדוגמה:
שינויים במטופל: מטופל שלא כעס עד כה מצליח לכעוס במפגש, מטופל שלא יצר קשר עין עד כה מישיר מבט ולו לשנייה, לוחץ יד, מחבק, מתייחס לסובבים. מטופל שלא הצליח לקפוץ בהצלבה לפתע מצליח. מטופל שמאבד ריכוז אחרי עשרים דקות אימון מצליח להיות מרוכז ואסוף כמעט עד סוף המפגש. מטופל שמאבד סבלנות ונהיה מתוסכל אחרי ניסיונות מועטים פתאום מצליח להעמיק בתרגול.
שינויים במטפל: אני מצליח לחוש אהדה ואהבה כלפי מטופל שהיה בעיקר מכעיס אותי או מעורר בי סלידה. טיפול בו הרגשתי "מיובש ותקוע" הפך לטיפול בו זרם המחשבות והיצירתיות שלי חופשי וזורם. מקומות בהם החזקה נוקשה הופכת להחזקה רכה יותר ולהפך.
שינויים בהתרחשות הטיפולית: זרימת זמן המפגש – טיפול שהרגיש כמו נצח עבר ביעף. מטופל שתמיד איחר לטיפול פתאום מגיע בזמן או להיפך. הורים שהיו איתי בקשר רציף פתאום מנתקים קשר.
כל שינוי חייב שיהיו לו עדים! הרי אנו חיים בתוך עיניו של הזולת. כתיבת סיכום המפגש באופן עקבי כל שבוע מאפשר לנו לראות את השינוי המתהווה ולפתח תקווה ואופטימיות שהן אבני הייסוד של עבודתנו כמטפלים.
רציפות הטיפול:
אחד האלמנטים החיוניים ביותר להצלחת הטיפול היא רציפות עקבית של מפגשים, על כך כולנו מסכימים מה גם שהפרנסה שלנו תלויה בכך. אולם האם אנו מעמיקים בהבנה של חשיבות הרציפות בהחזקה הטיפולית?
אנו רוצים לתת למטופל את התחושה שהוא חשוב לנו, שאנו מקשיבים לו וחושבים עליו, שהוא יקר לנו. כיצד נעשה זאת בתוך שגרת חיינו המציפה? בנוסף, חשוב לנו לעבוד בצורה מסודרת מבחינה התפתחותית, להעמיק בטכניקה של גוף נפש ובאימון סנסו-מוטורי.
בכתיבת סיכום המפגש נציין פרטים שהמטופל אמר לנו ואנו אמרנו לו כמו גם טכניקות שעבדנו עליהן כדי שנוכל לחזור אליהן בשבוע הבא.
לדוגמה:
המטופל משתף אותנו שבעוד יומיים יש לו יום הולדת...בשבוע הבא נרצה לזכור זאת ולשאול אותו איך היה האירוע. אולי יש לו תחרות חשובה או בעיה עם ילד בכיתה. לעיתים מטופלים משתפים אותנו בדברים מאוד אישיים ורגישים כמו פחד או קונפליקט ואנחנו לא רוצים להכביד עליהם בעוד שאלות.
בעבודה טיפולית עם ילדים, בשונה מעבודה עם מבוגרים, בפגישה הבאה יהיה טוב לציין זאת ולגעת בנושא.
או לחלופין דברים שאנו אומרים למטופל: בשבוע הבא תעשה מבחן דרקון, שבוע הבא נירה בקשת ונלך ליער.
אל תשלו את עצמיכם! אם לא תרשמו אתם לא תזכרו! כאשר אנו לא זוכרים דבר חשוב שהמטופל אמר לנו זו שמיטה של ההחזקה! זה קורה לכולנו 😊
חשוב גם לרשום בסיכום המפגש מה הטכניקה או המערכת התפקודית המרכזית בה אנו מתמקדים כרגע. לדוגמה : קפיצות הצלבה, נתקענו בשלוש... אימון על שיווי משקל, עבודה על רגישות טקטילית – עדיין מגיב בהיסטריה ונמנע מקרבה ומגע...יש להמשיך בכך.
ויניקוט טבע את המושג "החזקה האימהית" מציין שהחזקה מיטיבה מאפשרת את חווית "המשכיות ההוויה" continuity of being)) של התינוק. בהתייחס לכך אני טוען ששמירה על "המשכיות הטיפול" כפי שציינתי מחזקת את תחושת ההחזקה.
שלישי ואחרון אני מציע לכלול בסיכום הפגישה רגשות, תחושות פיסיות, רעיונות ודימויים שעולים בנו במהלך הטיפול. את התופעות האלו המשיג האנליטיקאי האנגלי וילפרד ביון על-ידי המושג רוורי .( (Reverieעל פי ביון זהו המצב הנפשי של המטפל הפתוח לקלוט את חוויתו של המטופל ואת השלכותיו
ולעבד אותן, בפרט סביב אזורים רגשיים עמומים. אלו לעיתים מספקים לנו מפתחות יקרי ערך לצורך "פיצוח המקרה הטיפולי".
לדוגמה:
כל הטיפול הרגשתי עייף מאוד ולא הרגשתי כך לפני המפגש, במהלך המפגש נזכרתי בסצנה ממשחקי הכס בה ג'ון סנואו עובר את חומת הקרח, כל הטיפול התנגן לי בראש השיר של ברי סחרוף "ניצוצות".
כמו כן רצוי לכתוב גם חלקי היפותזות (השערות) שעולות בי.
לדוגמה:
התנהגותו המתריסה נובעת מהצורך לבחון את אהבתי, הוא מגיע כל פעם עייף ורעב כי לא מספיק לנוח אחרי בית ספר – יש להביא זאת לידיעת ההורים ולחשוב על פתרון, הוא כל פעם אומר שהוא לא מרגיש טוב או כואב לו משהו כי הוא חושש מהציפיות שלי.....
לסיכום:
רצוי לכתוב סיכום מפגש לאחר כל מפגש וגם לקרוא את הסיכום משבוע שעבר לפני המפגש הבא. הסיכום צריך לכלול פרגרף אחד של שתיים עד עשר שורות, בכתיבת סיכום המפגש חשוב שיופיעו בקצרה שלושת המרכיבים בהם דנו, תנועה מקדמת חיים, רציפות הטיפול, ותחושות ומחשבות שעולות בנו.
שתי המטרות החשובות של כתיבת הסיכום הן הצלחת הטיפול והתפתחותו המקצועית של המטפל.
留言