שמי יובל בוחבוט, בן 31, כיום גר בקיבוץ גבעת חיים איחוד.
רוב חיי עסקתי באומנות הלחימה טאקוונדו. נלחמתי בערך מלידה כאח תאום, גם בקשיים מוטוריים והתפתחותיים ודי מגיל מאוד צעיר התחלתי להתאמן באומנויות לחימה. עם הכוונה נכונה, ריפוי בעיסוק והתמדה, נהייתי לספורטאי מצטיין בטאקוונדו, אלוף ישראל שבע פעמים, מתחרה בינ"ל וקפטן נבחרת ישראל. אימנתי קבוצות ונבחרות בכל הגילאים במשך 13 שנה.

 

בדרכי כספורטאי פגשתי את עולם המדיטציה לשיפור המיקוד והאיזון שלי בקרבות. גיליתי לאורך השנים את עוצמת הרוח והנפש על הגוף וגם כתופעת לוואי גיליתי מהי חמלה. עברתי כמה פציעות קשות שלימדו אותי המון על התעלות הרוח על הגוף. כשפרשתי מהעולם התחרותי ומהספורט חוויתי משבר זהות ומשמעות בחיים. חיפשתי הרבה, התנסיתי בהרבה שיטות, תרגלתי ולמדתי במשך תקופה מדיטציית ויפסאנה. כשנוכחתי לגלות עוד את האפקט וההשפעה שיש לתרגול מודעות ובגלל שעומקי הנפש ריתקו אותי, בחרתי ללמוד את תחום הפסיכולוגיה באוניברסיטה רגילה ואת תחומי הרוח, התודעה והמודעות באוניברסיטה הקוסמית. כל זה בכדי להתפתח על-מנת לפתח, להתעצם על-מנת להעצים ולעזור לאנשים לרתום את העוצמה הפנימית שלהם לריפוי בכל הרמות.

 

במקביל לכל זה גם דרך התפקידים שעשיתי בצבא והעיסוק בלחימה, עברתי והעברתי מספר תהליכים משמעותיים עם ילדים במסגרות חינוכיות שונות. חלקם היו ילדים בסיכון ובזכותם גילית את היופי והסיפוק בליווי של תהליך ארוך טווח.

 

בשנים האחרונות הייתי מורה וחונך בחינוך דמוקרטי, לימדתי חוגי העצמה לפיתוח קשב (מיינדפולנס ותנועה) ולימדתי קורסי העצמה לנוער.

לפני כשנתיים פרשתי מאימון ונתקלתי בשיטת הטיפול "שתי חרבות" של לוחמי האור וכל מי שאני ומה שעברתי קיבל אינטגרציה מאוד משמעותית עבורי. פגשתי את הלוחם שקצת הדחקתי ואת ההומור והליצן שאני אוהב, את הזקן החכם שקיים בי מילדות ועוד. את כולם למדתי ולומד לשלב במחול הרמוני של משחק וזה קודם כל מאוד מהנה ומפתח עבורי וגם עבור הילדים שאני עובד איתם.

 

אני שמח ומאושר בבחירה שלי ללמוד ולעבוד בלוחמי האור ורואה בכך זכות לסייע לילדים בצורה הזו.
 

בחזוני רצון כנה לשנות ולהעצים מהכלים שהעצימו אותי, כדי ליצור כאן מציאות שבה מתקיימים יחסי גומלין הרמוניים בין אדם לבין עצמו, בין אדם לאדם ובין אדם לסביבה.